מה ההיגיון בנתינת תורה?

מה ההיגיון בנתינת תורה?




השאלה הבסיסית ביהדות היא, למה אלוהים נתן תורה ומצוות בכלל?
ממתי אלוהים שהוא כל יכול, חי לנצח, ובורא כל מה שהוא רוצה יש מאין, צריך שמישהו יבנה סוכה, או יאכל רק מצות במשך שבוע?


1- אלוהים רצה שנהיה טובים, לכן הוא נתן לנו כללים איך להתנהג בעולם.
הוא יכל פשוט לברוא בני אדם במקום לברוא עולם מלא ברוע, ולבקש מאנשים להתגבר על היצרים והאמונות שלהם.

2- כשאלוהים ברא את העולם, הוא גם נתן מדריך איך להשתמש בו.
מדריך צריך לתת לכל האנשים בעולם, ולא רק לשני מיליון שומרי מצוות.

3- אלוהים נתן את התורה רק ליהודים, כי הם העם הנבחר.
גזענות.

4- אלוהים רצה לתת לנו גן עדן נצחי, אבל לא רצה שנתבייש לקבל בחינם, לכן הוא נתן חוקים כדי שיגיע למי שמתגבר.
לא הגיוני לסרב לקבל גן עדן נצחי בחינם, וגם אם נניח שמתביישים, שפשוט לא יברא את הבושה הזו, אם אלוהים לא מצליח לבטל את הבושה הוא ממש לא כל יכול.

5- אלוהים הוא טוב שמסוגל רק לתת ולא לקבל, ובגלל שגם אנחנו ״חלק אלוה ממעל״ (יש בנו חלק מאלוהים), אנחנו לא מסוגלים לקבל גן עדן. אלא אם כן נתגבר על ההנאות של העולם, ואז זה לא נקרא קבלה אלא פיצוי.
אם אלוהים לא מסוגל לקבל הוא מוגבל, הוא יכול גם לא לברוא אותנו מהחומר שלו, למנוע סבל של מיליארדי אנשים כאן ובגיהינום. הוא יכל לברוא רק גן עדן, כך שלפחות מי שלא מעוניין במצוות לא יסבול.

6- אלוהים עשה לנו חסד עצום שהוא בכלל ברא אותנו, ואנחנו חייבים להחזיר לו טובה ע״י שמירת מצוות.
אם אלוהים הוא כל יכול, ולוקח לו רק שניה אחת לברוא את העולם, למה הוא לא נותן חיים טובים? ממתי מישהו שהוא כל יכול מתקמצן על חיים ללא מחלות, מלחמות, וסבל?
לבקש לנענע בלולב בתמורה, זאת ממש בדיחה.


אלוהים היה צריך לתת לאדם בחירה, אם הוא מעדיף להיות יהודי או גוי. לברוא אדם שלא מעוניין בתורה ובמצוות, ואז להכריח אותו להיענש על העבירות זאת התעללות, בפרט שנענשים גם על התאבדות.


השאלה השנייה היא, שאין אפשרות לדעת מה אלוהים ציווה, בגלל כמות המחלוקות העצומה בעם ישראל-

אם אלוהים נותן גן עדן רק למי שמקיים את המצוות שכתובות בתורה, כולם יקבלו רק גיהינום.
ישנם כ״כ הרבה מחלוקות בין רבנים (שלרוב סותרים אחד את השני), שכבר אין סיכוי לדעת מה נכון.
רוב ההלכות נבעו מטעויות, חוסר הבנה, דעה אישית, או מחסור בספרים.

ואם אלוהים נותן גן עדן רק לפי הרצון הפנימי של האדם לקיים את מה שהוא מאמין שאלוהים ציווה.
אז גם טרוריסט שמאמין שאלוהים ציווה עליו להרוג את הכופרים צריך לקבל גן עדן.


השאלה השלישית היא, שהרעיון של בחירה לא הגיוני בעולם שלנו -

לפי הדת אלוהים נתן חוקים, מי ששומר מקבל גן עדן ומי שלא גיהינום.
רק שיש בזה חוסר היגיון מוחלט.

גן עדן - זה להנות לנצח נצחים, מזיו השכינה, וכל מה שיש שם.
גיהינום - זה לסבול אלפי שנים, ממלאכי חבלה, שוטים של אש, ושריפה בגהינום.

אם האדם מאמין- אין שום סיכוי בעולם שהוא יוותר על גן עדן נצחי, בשביל חילול שבת קטן, חמץ או לולב.
אם הוא עשה עבירה, כשהוא מאמין שהוא יקבל על זה גיהנום, הוא אדם לא שפוי.

אם נטען שיש יצר הרע שמבלבל את האדם, אז לאדם אין שיקול דעת, ולא מגיע לו עונש.

אם האדם לא מאמין, הוא לא אשם שהוא חוטא אם הוא בטוח שהכול מותר, ולכן אין סיבה לתת לו גיהינום.
גם אי אפשר לומר שמגיע לו עונש בגלל שהוא לא בדק אם היהדות אמת, כי כמעט אף דתי לא בדק מעולם אם הנצרות או האיסלם אמת.

אדם שנולד למשפחה דתית לרוב יישאר דתי, הוא יקיים מצוות ויקבל גן עדן. אדם שנולד במשפחה חילונית לרוב יישאר חילוני, ויקבל גיהינום. לפי הצדק אלוהים היה צריך לברוא את כל היהודים במשפחות מאמינות.
וגם אם החילוני הוא תינוק שנשבה (לא אשם שהוא חילוני), ולא יקבל גיהינום, עדיין הוא מפסיד גן עדן ויש כאן חוסר צדק.


אם אלוהים נותן גן עדן על קיום המצוות, כולם היו צריכים להיוולד עם יכולות שוות. ואם הוא נותן שכר לפי המאמץ והקושי של האדם, אז מי שיש לו גוף חזק והרבה כסף מפסיד את כל הגן עדן.